החלטה בתיק בש"פ 714/04

           ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בה נדחתה בקשת העורר, במסגרת הליך של עיון חוזר, להפחית מסכום העירבון בסך 20,000 ש"ח, שעליו  להפקיד לצורך שחרורו.

1.        על-פי העובדות המתוארות בכתב-האישום קשר העורר קשר עם אחיו סאמי אלעביד (להלן: סאמי) לבצע פריצות לכלי-רכב בבאר-שבע. בבוקר יום 5.11.2003, כך נטען, הצטיידו השניים בכלי פריצה, ויצאו לפעילותם ברכב של סאמי מסוג סובארו. השניים עצרו את הרכב בסמוך לרכב מסוג טויוטה קורולה. סאמי יצא מן הרכב עם כלי הפריצה ושבר את מנעול הדלת הימנית של הטויוטה. בעקבות הודעת עובר אורח למשטרה, הגיעו שני שוטרים למקום והבחינו בסובארו. כשניגשו השוטרים אל רכב הסובארו, החל העורר, שאין לו רישיון נהיגה, בנסיעה מהירה לעברם, אך השוטרים הצליחו לחמוק מפגיעה וחזרו לניידת. העורר וסאמי נמלטו באמצעות רכב הסובארו כשהניידת דולקת אחריהם, ובשלב כלשהו של המרדף עצרו את הרכב ונמלטו רגלית. העורר נתפס ואילו סאמי נמלט. בגין מעשים אלה, מואשם העורר בעבירות של קשירת קשר לפשע, פריצה לרכב, היזק במזיד לרכב, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (שתי עבירות), נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.  

2.        עם הגשת כתב-האישום נגד העורר הגישה המשיבה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 23.11.2003, קבע בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כל העבירות המיוחסות לעורר. עוד קבע כי עבירות אלה, ובייחוד עבירות הניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, מקימות כנגד העורר עילת מעצר של מסוכנות לציבור. כן ציין בית-המשפט, כי קיימת במקרה הנדון עילת מעצר נוספת בשל החשש להימלטות מאימת הדין, נוכח ניסיון הבריחה המיוחס לעורר והסיוע שהושיט לסאמי לחמוק מן השוטרים, ביודעו שהוא דרוש לחקירה. עם זאת, ראה בית-המשפט לנכון לאמץ את חלופת המעצר שהציע העורר והיא - מעצר בית מלא בבית אחיו נאדר, ותחת פיקוחו הצמוד. בית המשפט הוסיף והורה גם על הפקדת עירבון במזומן בסך 25,000 ש"ח ועל הפקדת ערבות צד ג' והתחייבות עצמית על סך 100,000 ש"ח כל אחת, כתנאי לשחרור.

3.        ביום 27.11.2003 הודיע בא-כוח העורר כי לא הצליח לגייס את סכום הערבון שקבע בית-המשפט וביקש להפחית מן הסכום. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה והעמיד את סכום העירבון על סך של 20,000 ש"ח, אלא שגם את הסכום המופחת לא הצליח העורר לגייס. על כן, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר ובה עתר להפחתה משמעותית יותר של סכום הערבון. בהחלטתו מיום 30.12.03 דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה, בהדגישו כי הסכום שנקבע משקף את מכלול השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשחרר את העורר לחלופת מעצר, ובפרט את הנחתו כי ניתן להתגבר על החשש להימלטותו מן הדין באמצעות הטלת עירבון וערבויות נאותות.

4.        על החלטה זו הוגש הערר שבפני ובו חוזר העורר וטוען כי ידו אינה משגת לגייס את סכום העירבון אף לאחר שהופחת והועמד על סך של 20,000 ש"ח. עוד טוען העורר כי תנאי השחרור מיועדים להבטיח את מימושה של מטרת המעצר, אך אין הם יכולים להוות מכשול ולמנוע את השחרור. העורר מוסיף וטוען כי לפי סעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, חובה על בית-המשפט להביא במניין שיקוליו את יכולתו של הנאשם לעמוד בתנאי הערובה.

5.        דין הערר להתקבל.

           אכן בצדק טענה באת-כוח המשיבה, כי אין לקבל את הגישה לפיה סכום הערובה צריך לשקף את היכולת הכלכלית של הנאשם ולא מעבר לכך, וכבר נפסק כי סכום הערובה צריך לאזן כראוי בין היכולת הכלכלית של הנאשם לבין הסכנה הצפויה משחרורו (ראו: בש"פ 6589/02 עטאס רפאת נ' מדינת ישראל). אולם, עמדתו של בית-משפט קמא אשר סבר כי אין מקום להפחתת העירבון לסכום הנופל מ-20,000 ש"ח, משום שהיא מפרה את האיזון הנדרש בנסיבות המקרה דנן, אינה מקובלת עלי. העורר שוהה במעצר למרות החלטת השחרור שניתנה בעניינו עוד ביום 23.11.2003, וזאת בשל חוסר היכולת לגייס את סכום העירבון בסך 25,000 ש"ח, שקבע בית-משפט קמא ולמרות שהסכום הופחת, כאמור, לכדי 20,000 ש"ח. בנסיבות אלה, נראה לי כי ראוי לשוב ולשקול שמא ניתן למצוא נקודת איזון שונה, אשר תביא בחשבון את קשייו האמיתיים והמתמשכים של העורר להשיג את סכום העירבון שנקבע, בלא לגרוע מן הצורך בתנאי שחרור שיש בהם להשיג את מטרת המעצר. במקרה שלפנינו, נקבע כי העורר ישהה במעצר בית מלא אצל אחיו נאדיר וכן הוטלה עליו הפקדת התחייבות עצמית על סך 100,000 ש"ח וערבות צד ג' באותו סכום. לפיכך, בנסיבות שנוצרו ובהתחשב בתנאים ובערובות הנוספות הקיימות בעניינו של העורר, נראה לי כי יש מקום להפחית את סכום העירבון הכספי ולהעמידו על סך של 10,000 ש"ח.

           סוף דבר - הערר מתקבל במובן זה שסכום העירבון שהוטל על העורר יופחת ויעמוד על 10,000 ש"ח. יתר תנאי השחרור יעמדו בעינם.

           ניתנה היום, ט' בשבט, תשס"ד (01.02.04).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: